יש ימים שהשמש זורחת, אך בפנים יש ענן שנשאר. הגוף עייף, הלב נלחם בשקט, אבל אתה ממשיך, גם כשכואב מיותר. הדיאליזה שואבת, שורפת בפנים, אבל בעיניים – אתה כולך חיים. יש בך שמחה, גם כשיש כאב, מחזיק בתקווה, לא מוותר על הלב. לפעמים אתה נשבר, וזה בסדר גמור, הדמעות שלך – הן מים טהורים טהור. כי רק מי שמרגיש – הוא באמת חי, ואתה יחיא, בוער, לא מפסיק לקוות אי פעם. אתה מאמין, וזה נותן כוח, שהכול יכול להשתנות ברגע אחד. בורא עולם שומע תפילה, ונותן למי שמאמין – כנפיים ותקווה